ארכיון פוסטים מהקטגוריה "ביוגרפיה"

אבריל לבין – ביוגרפיית 2004

יום שישי, 25 בספטמבר, 2009

אבריל לבין – ביוגרפיית 2004:
מקורי ללא התחשבות. בלי בושה לפנים שלך. בכורת האלבום "Let Go" של אבריל לאבין משנת 2002
נתנה לנשים צעירות קול מתריס וביטאה את זה במוזיקה בה הן יכולות להשתחרר.
אחרי ארבע עשר מליון אלבומים ושמונה מועמדויות לפרסי הגראמי,

הזמרת הקנדית חוזרת עם האלבום "Under My Skin", אבל אם אתם מצפים להרבה מאותו הסגנון,
תתכוננו להיות מופתעים.
זאת לא ילדה שנחה על עלי הדפנה.

"Take Me Away" ,"Together", שמכינים את האווירה בשביל הגיטרות הבועטות,
והפזמון הקליט של "Dont Tell Me", שיר מלא בהעצמה נשית שממשיך בנקודה בה "Complicated" עצר.
משם יש אופטימיות מזיזת ראשים (" He Wasn't"),
לצד מלודיות קשוחות אך מתגלגלות בלשון ("Freak Out") וכמובן שירים עצובים ("Forgotten", "Nobody's Home")
שחושפים צד אפל יותר של אבריל לאבין.

"התבגרתי כלכך בשנתיים האחרונות", מתוודה ילידת אונטריו, קנדה.
"עברתי הרבה, למדתי הרבה, וחוויתי המון טוב ורע. השירים האלה הם על כל החוויות האלו,
וכל אחד מהם נורא אישי."
בעודה עובדת עם מפיקים כמו בוטצ' ווקר, ריין מיידה ודון גילמור על האלבום ,
אבריל כתבה תריסר שירים במעטה של סודיות. "ברגע שחזרתי מסיבוב ההופעות והגעתי לטורונטו,
המשכתי לכתוב." אמרה בת התשע-עשרה
"לא היה לי מושג מה אני מתכוונת לעשות. אף אחד לא ידע. אנשים התחילו לתהות אם נגמרו לי הרעיונות לכתיבה,
אבל זה היה בדיוק ההפך."

אחרי פגישת צהריים עם עם חברתה הזמרת-כותבת שירים הקנדית שנטל קרוויאזוק, שנהפכה לסשן חיבור בין בנות,
אבריל ושנטל ישבו והתחילו לכתוב. הכימיה הייתה בלתי נמנעת.
"ישבנו לילה אחד ומשום מקום היה לנו שיר" היא מספרת. "אף אחד לא ידע מה תכננתי, לא הסוכנות שלי, גם לא הלייבל."
הדואט נפגש גם בלילה שאחרי וכתב עוד שיר. "עשינו את זה במשך שבועיים וכתבנו 12 שירים." המומנטום כבש אותם,
וכשהגיע הקיץ אבריל עברה לביתם של שנטל ובעלה ריין מיידה במליבו כדי להקליט.  "הייתי רק מספר שבועות בהפסקה
מהסיבוב הופעות וכבר הייתי מוכנה להקליט," אבריל נזכרת.

האוויר של קליפורניה סיפק הפסקה נדרשת מהחיים המטורפים של אבריל. "זאת הייתה תקופה נהדרת, לחיות שם,
מחוץ לעין הציבור, שתהיה לי את העצמאות שלי. והחברות שלי עם שנטל התפתחה לאחת מהטובות שהיו לי אי פעם."
במהלך התקופה, אבריל למדה את העיר על ידי נהיגה ממקומות ואל הסטודיו או בכל מקום שהיא הייתה צריכה להיות בו.
בלי תמונות. בלי ראיונות. בלי לחץ.

בסופו של דבר עם הקליטו את רוב השירים בסטודיו של ריין, והם הופיעו בלי שינויים באלבום.
שאר השירים, נכתבו יחד עם הגיטריסט אוון טובנפלד (ושיר אחד עם הגיטריסט הקודם של אוונסנס, בן מודי.)
"הייתי מאוד מעורבת בכל צד בהכנה של התקליט הזה." היא מספרת. "ידעתי איך אני רוצה אני רוצה שיישמעו התופים,
צלילי הגיטרה ואיך שייראו המבנים. אני מבינה את כל התהליך כלכך הרבה יותר טוב בגלל שכבר עברתי אותו.
אני נורא בררנית עם המוזיקה שלי."

לבחור מועדפים מתוך שניים עשר השירים תוצרת ידה זה כבר דבר אחר. " כולם כלכך משמעותיים בשבילי,
אבל אני אוהבת את "Together". שמדבר על להיות במערכת יחסים ולדעת שזה לא הדבר הנכון בשבילך.
זה שיר שבקיצור פשוט אומר: "זה לא עובד מותק."

אבל השירים שבאמת מראים על הצמיחה של אבריל הם דווקא השירים החיוביים. כמו "Who Knows" ו"Take Me Away".
"כנראה שזה פשוט איך שאני עכשיו," מודה חולת התדמית לשעבר.
צלילי עמוקים ודרמטים כמו ב"Together" ו "Forgotten" משקפים את צמיחתה של אבריל, את הבגרות שלה, והשינוי מאז יציאת האלבום הקודם שלה."
"אני שמחה עם מה שאני עושה ויש לי אמונה שהכל הולך להסתדר על הצד הטוב ביותר."
"היא גם מצאה שהצד הנשי שלה הוריד מתדמית הטום בוי המפורסמת שלה. "אני כזאת בחורה. אני רומנטיקנית נואשת,
ובצורה מפתיעה מיושנת בדעותיי," אבריל צוחקת. "זה למה כתבתי שיר על למה לא ללכת עם כל בחור ("Dont Tell Me")
מוזרויות של בנות בצד, אבריל מתרגשת להקים כבר את המופע לסיבוב ההופעות שלה.
"זה מרגיש כלכך טוב לשיר שירים חדשים," היא מספרת. " אני מרגישה רעננה ומצפה כבר לדבר הבא."

אופטימית או מלנכולית, השנתיים של אבריל עם רכבת התהילה ככוכבת רוק עיצבו לה פרספקטיבה ולימדו אותה הרבה על איזון.
"השירים באלבום הזה בהחלט יותר עמוקים מהאלבום הקודם," היא מספרת, "אבל אני עדיין אוהבת שיר פופ קליט וטוב.
אני בעצם רק ילדה שאוהבת לכתוב, שאוהבת להשתולל, ושרוצה שמוזיקה תהיה חלק מהחיים שלה לנצח."

היא גם רק ילדה עם קול צלול והיכולת לנתב רגשות של בני נוער והתרגשות לשירים מסודרים ומדבקים.
האלבום של אבריל לאבין הוא כבר בטוח על המדף שלך.

תדמית במדיה

יום חמישי, 24 בספטמבר, 2009

ההגדרה של סגנון המוזיקה של אבריל הייתה נתונה לוויכוח. כל מדריכי המוזיקה והמבגרים הגדירו אותה כ"פופ/רוק אלטרנטיבי", "פופ נעורים", "פופ/רוק", "פוסט גראנג' " ו"פאנק פופ". הסיבה לבלבול הייתה כבר מהופעתה הראשונית עם תדמית פאנק וכל הצהרותיה המרדניות. למרות שהיו כמה מקרים שהיא הצהירה שהיא לא פאנק. לאבין אמרה למגזין באפריל 2005 שהיא מחשיבה את סגנונה כפופ/רוק. למרות שהיא מספרת שהרבה דמויות שהשפיעו עליה מעולם המוזיקה היו מלהקות פאנק ויש לה משותף עם סגנון הפאנק משנות ה70.

לאבין דיברה הרבה על המראה החדש שלה בספטמבר 2006 בראיון. היא הסבירה שכשהיא הייתה בתיכון היא הייתה מסתובבת עם הבנים, משתכרת נכנסת לקטטות, משחקת הוקי. הלהקה שלה הייתה כולה בנים והיא הייתה מסתובבת רק איתם אבל כשהתבגרה היא נעשתה יותר "בחורה". היא יצאה מהסצנה של להראות כמו בת 17 שהיא הייתה. היא מספרת שהיא נראית שונה לגמרי אבל זה נקרא להתבגר.

ב26 בספטמבר 2006 לאבין נתפסה יורקת על פרצוף של צלם מחוץ למועדון ההייד בלוס אנג'לס אחרי שהפפראצי תפסו אותה מתנשקת עם בעלה דריק וויבלי במכונית.
ב27 בספטמבר 2006, ביום הולדתה ה22 לאבין יצאה ממועדון עם בעלה וכמה חברים שמצאה את עצמה מוקפת בפפראצי ומעריצים שמבקשים חתימה. היא נתנה את חתימותיה יחד עם גסויות כלפי המעריצים. אחרי שהיא נכנס למכונית היא נשענה אל החלון וירקה על הצלם הקרוב. לאבין אחרי זה פרסמה התנצלות רשמית ופומבית כלפי היריקה אל הצלמים, היא טענה שזה קשה להתמודד עם החדירה לפרטיות העיקשת שלהם.

לאבין הופיעה מצולמת ללא חולצה במגזין אמריקאי שנקרא בלנדר ביוני 2007. היא אחרי זה אמרה לMTV שהיא לבשה חולצת סטרפלס ושהמגזין כיסה את זה עם הלוגו כדי לגרום לה להיראות ללא חולצה.

אתרים מומלצים: באבלס

אבריל לאבין – קריירת קולנוע

יום חמישי, 24 בספטמבר, 2009

לאבין עשתה את בכורתה בקולנוע בסרט האנימציה "Over the Hedge" שמבוסס על סדרת קומיקס באותו השם. האי עבדה לצד וויליאם שטנר, ברוס וויליס, גרי שנדלינג, וונדה סקייס, ניק נולדה וסטיב קארל. היא גם שיחקה בסרט של ריצ'רד גר, "The Flock" כחברתו של חשוד בפשע והפרוייקט השלישי שלה הוא "Fast Food Nation"
שמבוסס על הספר האהוב עלייה. לאבין גם כתבה והקליטה שיר חדש שנקרא "Keep Holding On" עם דוקטור לוק שהופיע בפסקול של הסרט אראגורן הוא גם נכלל באלבום השלישי שלה. לאבין גם הופיעה בסדרת הנוער, "סברינה המכשפה הצעירה" שהופיעה עם הלהקה שלה עם השיר "Sk8er Boi".

רוב סרטיה של אבריל לא היו להצלחות מסחררות בכל הנוגע עם בתי קולנוע. יחס עם זאת, מעריציה משוכנעים עד היום כי הם היו מהסרטים הגדולים ביותר.

חיים פרטיים

יום חמישי, 24 בספטמבר, 2009

כנערה היא נהגה להסתובב בפיצרייה בעיירה בה היא גרה, בדוקומנטרי שלה היא ציינה שהפיצה עם הזיתים היא האוכל האהוב עלייה למרות שהיא לא אוכלת יותר מדי כי זה מזיק לקולה. מאז עלייתה לתהילה, המסעדה נתנה לאחת הפיצות את שמה וכללה בה את התוספות האהובות עלייה ויש ספר אורחים למעריצים שיחתמו בשביל לאבין בכל פעם שהיא באה לבקר עם חברים או משפחה בעיר הולדתה.

ללאבין יש קעקוע של כוכב בפרק כף היד השמאלי שתואם לסטייל ששימש לעיצוב של אלבומה הראשון. היא עשתה אותו באותו הזמן יחד עם ידידה והשותף המוזיקלי שלה בן מודי והם תואמים. בסוף 2004 היא עשתה קעקוע של לב קטן ורוד עם האות D שמסמת את שמה של בעלה דריק וויבלי, בפרק כף יד הימני שלה.

עם בעלה היא קנתה בית בבל-איר שהיה שייף לעוד זוג מפורסם, טרוויס בייקר ושאנה מואקלר בשביל 9.5 מיליון דולר. לבית יש 8 חדרי שינה, 10.5 שירותים, משרד, מעלית, מטבח חדש ועשרה מוסכים.

לאבין קושרה רומנטית לגיטריסט הקודם שלה ג'ס קולברן אבל למרות שמועות, לא הייתה לה מערכת יחסים איתו וגם לא עם עוד גיטריסט קודם, אוון טובנפלד. טובנפלד עדיין מחשיב את לאבין כאחת מחברותיו היקרות ביותר בעולם לפי מה שנאמר בראיון. במגזין היא מספרת על הנשיקה הראשונה שלה כשהייתה בת 14.

בפברואר 2004 היא התחילה לצאת עם הזמר הקנדי דרק וויבלי, הזמר/גיטריסט הראשי בלהקה Sum 41.
ב27 ביוני 2005 הזוג התארס. וויבלי הציע לה נישואים בכך שהפתיע אותה עם טיול לונציה, שיט בגונדולה ואחר כך פיקניק רומנטי.

הזוג התחתן בטקס שאליו הגיעו 110 אורחים ב15 ביולי 2006 באחוזה פרטית בקליפורניה. כשנשאלו אם הם רוצים ילדים הזוג ענה שלא כרגע אבל בהמשך הדרך.